אתם אולי תראו תמונות מרגע כיפי של אמא ושל הילדים שלה בלונה פארק

על הגלגל הענק אבל אני רואה כאן אמא שהתמודדה עם פחד מאוד

גדול שלה, ולמעשה מי שצילם את התמונות האלו, זה אדם,

האבא הזה שעמד איתי בתור עם אשתו ההריונית

בחודש 9 ועם שלושת ילדיהם ואמר לי:

״אני אכנס איתכם״

אחרי שראה את ארי שלי בוכה ממש ואת יולי מתוסכלת מאוד

כי לא הייתי מסוגלת לעלות איתו לגלגל הענק.

למעשה, עמדנו בתור וכשהגיע תורנו לעלות לקרון 3, הילדים קיפצו פנימה

בהתרגשות גדולה, ואני ניסיתי, בחיי שניסיתי, אבל בשניה שהכנסתי

את הרגל שלי יצאתי ואמרתי להם ״צאו צאו, סורי אני לא מסוגלת״

הדמעות של ארי לא הפסיקו והאמת? שגם שלי, הן זלגו מעצמן,

אני לא זוכרת מתי היה הרגע המדויק שהתחלתי לפחד

ממקומות סגורים.

אני חושבת שזה קרה לי אחרי הלידה של יולי.

כש 10 אנשי צוות נעמדו מעליי ואמרו

״ניתוח חירום״ ואני צרחתי שם:

״אין שום סיכוי אתם מוציאים את הילדה הזאת ממני עכשיו!״

ואולי זה בכלל כשנתקעתי במעלית בבניין בחודש תשיעי עם ארי בבטן

והייתי בטוחה שעד שיחלצו אותי אני כבר אלד לבד ובעצמי,

כן זה בהחלט לא הוסיף לטראומה שלי.

אבל אני חושבת שזה התקבע כשעליתי עם יולי לאותו הגלגל הענק

כשהתינוק הקטן והיונק שלי נשאר עם אבא שלו למטה ואנחנו

היינו תקועות בין שמיים לארץ במשך 30 דק׳ ולקח לנו

להגיע ללמטה לפחות 40 דקות ולא היה לי באמת

מה לעשות וכל מה שעבר לי בראש זה:

שאם התינוק שלי יתעורר ויצטרך אותי אני לא יכולה להיות שם

איתו וזה הכניס אותי למיני חרדה ויולי שהייתה אז

ממש קטנה, חיבקה אותי עד שהגענו למטה.

בכל אופן נחזור לרגע הזה שהדמעות שלי לא הפסיקו לזלוג כי הרגשתי

שאני ממש ממש מאכזבת את הילדים שלי, וארי היה כל כך עצוב

ובכה כל כך, אבל לא הצלחתי להתגבר על זה ורק אמרתי

לשניהם ״סליחה אני לא מסוגלת״

אדם האלוף שאני לא מכירה בכלל אמר לארי ״היי חמוד גם לאמא

מותר לפחד״ אבל זה לא עניין אותו ואני רק בכיתי יותר.

בינתיים אנשים אחרים נכנסו במקומנו, הגלגל התחיל להסתובב

וארי צעק עליי בתסכול ובכעס ״רואה? לקחו לנו!״

אבל אדם האלוף אמר לו ״בוא יאגבר אני אעלה איתכם״ ואני אמרתי לו

אם תעלה איתנו אני חושבת שאצליח, לאשתו אמרתי ״תודה לך

שאת משאילה לי את בעלך ל 3 דקות״ והיא צחקה ואמרה

״הכל בסדר אני כל כך מבינה אותך״ ועלתה עם

הילדים שלה לקרון לידנו.

כשירדנו מהגלגל הענק אמרתי לארי ״תודה שהתעקשת, עזרת לי

היום להתגבר על הפחד שלי״ הוא חיבק אותי ואמר לי

״אמא שלי אני כל כך גאה בך ואוהב אותך״

ונתן לי נשיקה ענקית על הפה.