״ארי אתה זוכר איך זה היה כשאבא ואמא גרו ביחד?״
שאלתי אותו רגע אחרי שהוא אמר לי
״אבל את ואבא כבר לא חברים״
״אני לא זוכר אמא״
הוא ענה
״לא? באמת לא?״ שאלתי
והוא ענה לי
״דיי אמא אני לא רוצה לענות על זה״
הסתכלתי על הכוכבון הקטן שלי
כמה הוא מיוחד
וחשבתי לעצמי כמה אור הוא הכניס לחיים שלי
אור שאין לאף אחד!
״אני זוכר שרבתם ואז אבא עזב את הבית״
הוא פתאום אמר
ואני הרגשתי איך מישהו נתן לי אגרוף לתוך הבטן הרכה
״אתה צודק, אני ואבא רבנו הרבה לקראת הסוף
אבל אתה זוכר שהיו גם הרבה רגעים יפים?״
הוא הסתכל עליי מבלי לענות
״היינו הולכים ביחד לטיולים, למסעדות, לשתות קפה ושוקו,
היינו הולכים ביחד לקניון ואפילו טסנו ביחד במטוס הגדול״
הוא פתאום חייך חיוך ענק וצעק בקול
״כן אמא לדובאי!!!!״
חייכתי גם אני למרות שבפנים עמוק בלב היה לי כואב
״נכון יפה שלי, ואתה יודע משהו? גם אם אמא ואבא
רבו ואבא עזב את הבית …״
הוא לא נתן לי להמשיך והשלים אותי
״אמא עדיין אמא ואבא עדיין אבא״
הוא אמר.
״אתה ילד חכם, אני יכולה להגיד עוד משהו קטן?״
״נו?״
״ואמא ואבא אוהבים אותך הכי הרבה בעולם״
״את האמא הכי טובה והכי יפה ואני הכי אוהב אותך אמא״
״ואתה הילד הכי טוב, והכי יפה, ואני הכי אוהבת אותך ארי״
״כמה אמא?״
״עד אלוהים ובחזרה״
הוא הכניס את הראש שלו לתוך בית השחי שלי וחיבק אותי
עטפתי אותו בחזרה עם חיבוק גדול ונכנסנו למיטה
ואז גם יולי הצטרפה.