אני בהיסטריה מוחלטת, שום דבר לא מוכן כי היום הזה התחיל מדהים

ואז הכל השתבש לטובה. אני מגיעה באיחור אופנתי עם סוללת

עזרה של המלאכיות שלי: נטלי ורוני, חברות שהן כבר הלב

ועם אמא – אין על אמא!

הן מנסות להרגיע אותי אבל עם כל ״תרגעי״ הבטן שלי רק מתהפכת

לי יותר והלחץ בגוף גובר ואני מבקשת מהן לא להגיד לי להרגע

המצגת שהכנתי לא עובדת וגבי מהיכל התרבות

רץ להביא את המחשב שלו, איזה מלך!

אני שולחת את רוני לקנות לי כמה דברים ששכחתי מהסופר

ואמא שלי ונטלי מסדרות את השולחן עם כל הדברים

אני עולה ויורדת במדרגות בניסיון להבין אם לא

שכחתי משהו, אני לא מספיקה לעשות את

החזרה על הבמה כמו שרציתי, גם לא

מספיקה לבדוק סאונד.

אני מבקשת מהצלמים ידין ורום שגם אם יגיעו רק 20 נשים שיצלמו את

המופע הזה כאילו הגיעו 200, הם מחייכים ואומרים ״יהיה מדהים״

רני חבר טוב מלימודי המשחק מגיע בדיוק בזמן כדי להרגיע אותי

ומזכיר לי שתמיד הייתי מעולה והנה הרגע שחלמתי עליו הגיע

אני יושבת על הספסל הסגול שלי על הבמה ומורחת לק

שתכננתי למרוח בבוקר, 7 דק מטכליות לפני שכולן

מגיעות ושותה שלוק של סודה

אני על 2 בננות מהבוקר, זהו, הבטן שלי מתהפכת ואני אומרת

לאמא שלי, לרוני ולנטלי שיעיפו לי את כל הדברים מהבמה

כי נשים כבר מגיעות ואני יוצאת ומחבקת אותן

מורחת על הפרצוף חיוך של כוכבת ומקווה

שלא יכולים לראות מה עברתי היום.

אבל מי שמכירה אותי באמת יודעת ורואה, רואה את הסערה בתוך הלב שלי

׳ככה אני, חייה על הקצה. אבל לפחות אני חייה במלוא העוצמה.

לא מוותרת גם כשקשה ודווקא כשקשה אני נהיית יותר חדה,

מדויקת, פנתרה״ אני שומעת את עצמי ואז גם

את השיר ששלומית מתחילה לשיר

״זה הקיו שלך להיכנס אביב״ אני שומעת את עצמי שוב כשאני

יורדת במדרגות ומחליטה בשניה לשנות את הכניסה שלי

ומאלתרת כניסה שמרגישה לי הרבה יותר נכונה

לאיך שאני מרגישה עכשיו.

אני עולה על הבמה ורוקדת ומבקשת מהם לרקוד איתי

כי אני מתרגשת והם אשכרה זורמים איתי

׳יאללה כפרה בהצלחה, מעכשיו רק להנות אביב, זה בכלל לא משנה

מה עברת עד שהגעת אל הרגע הזה, מה שמשנה זה ש – הגעת!׳

אני שומעת את עצמי אומרת לעצמי

ב 3 דקות הראשונות אני עוד מתנשפת בכבדות מרוב

התרגשות ואדרנלין שמעיף אותי עד לכוכבים

׳עשית את זה אביב, כנגד כל הסיכויים

מעכשיו רק להנות ותזכרי

ללכת כמו כוכבת

זה רגע שחיכית לו כל החיים׳

אני שומעת אותי ומתחילה את המופע ופתאום שום סערה

כבר לא מעניינת, זאת רק התפאורה, אני מדליקה את

הנרות הסגולים והמהמים שאלעד הכין לי

והמילים? הן יוצאות מעצמן.

תודה ענקית לאלעד מנרות בראשית על נרות מופלאים.