רגעים

אני זוכרת את הרגע הזה שהכל נשבר. 'עד עכשיו היו רק סדקים וניסיתי להחזיק אותנו בידיים, אבל עכשיו זהו נשבר, התנפץ לרסיסים'  שמעתי את עצמי

פנים, בית דין רבני, יום. אני יושבת ומחכה שיגרשו אותי. איזו מילה קשה זאת גירוש ואיזה קשה היה קודם בפנים. ״התרת נדרים״ הוא אמר לו.

אני יושבת לגלידה עם הילדים רגע לפני שאנחנו

חוזרים הביתה מעוד אחר
הצהריים בגינה,

חם לי ואני דביקה

אני לגמרי יכולה לראות אותך.
עברת תקופה, חתיכת תקופה,
רואים לך בעיניים ילדה.

פגשתי אישה יפה בגילי,
היא סיפרה שהיא מפרס
ושהיא אורגת שטיחים.