
משהו בה השתחרר
״את יודעת יפה שלי? אני יכולה להבטיח לך שעשינו הכל כדי להצליח ולהישאר ביחד, אבל לפעמים אנחנו גם לא מצליחים.״ אמרתי ליולי אתמול ובכיתי ביחד

״את יודעת יפה שלי? אני יכולה להבטיח לך שעשינו הכל כדי להצליח ולהישאר ביחד, אבל לפעמים אנחנו גם לא מצליחים.״ אמרתי ליולי אתמול ובכיתי ביחד

אתם אולי תראו תמונות מרגע כיפי של אמא ושל הילדים שלה בלונה פארק על הגלגל הענק אבל אני רואה כאן אמא שהתמודדה עם פחד מאוד

״אמאאאא נו כבר תרדי אנחנו צריכים ללכת לאבאאאאאא״ צעקה לי יולי מלמטה רגע לפני שיום הצילומים התחיל ״רגעעעעע יולי, אל תשגעי אותי אני עדיין לא

״תכתבי עליי״ הוא ביקש ואני שאלתי אותו ״באמת? היית רוצה להיכנס לספר?״ ״ברור אני אהיה מפורסם!״ הוא המשיך ואני התעקשתי איתו ״אבל אתה יודע שאף

״מעניין מה היה קורה אם הייתם נפגשים היום, אחרי מי שאת כבר עכשיו״ היא זרקה את זה ככה לאוויר באמצע מפגש האימון שלנו השבוע. ואני

רגע לשבת וזאת הפעם הראשונה שאני יושבת היום מהרגע שהתעוררתי גם אתמול לא ישבתי לרגע למרות שלקחתי לי אתמול חצי יום חופש והבטחתי לעצמי שאנוח,

״למה את בוכה יפה שלי?״ שאלתי אותה והיא ענתה לי ״כי אני כל כך גאה בך אמא״ וזהו הדמעות שלי החלו לזלוג מעצמן. זה היה

1.7.24, יום שני בבוקר, אני מתארגנת לבית הדין הרבני, מסתכלת על עצמי במראה ואומרת לעצמי ״את מתגרשת היום אביב״ אני מתלבשת בבגדים שהכנתי לי בערב

׳אוקיי אביב תנשמי, לא לבכות! אל תעשי בושות! לא לא לא אל…׳ אני שומעת את עצמי אומרת לעצמי והופ הדמעות שלי זולגות מעצמן וכלום לא

רגע מאתמול,לאחרונה אני אוהבת לשמוע מנגינות של שירים, רק את המנגינות שלהם,זה מרגיע אותי. אתמול בארוחת הערב עם הילדים התנגנה לה מנגינהשל שיר שהייתי שומעת

״ארי תראה איזה יופי, אתה כבר לא בוכה מזה שהתפרק לך״ ״נכון אמא את יודעת למה?״ הוא ענה לי ואני רק שאלתי אותו ״למה?״ ״כי

רגע לשבת, 3 דקות אל תוך הראיון כבר התחלתי לבכות והאמת? שמורי תפס אותי לא מוכנה, ואתם כבר יודעים שאני לא אוהבת שתופסים אותי לא

אתם בטח תראו כאן עוד תמונה של אישה שצילמה את עצמה סלפי בבית קפה ועשתה פרצוף נחמד למצלמה, אבל אני רואה כאן את התמונה של

״אתה עזבת אותי כשהכל התפרק לי״ בכיתי בקול כל כך חזקוחיבקתי אותו מלא מלא והוספתי ״תשתוק ותחבק אותי״כי הוא אמר לי ״אבל חביבה דיי לבכות

״אוייייי אמאאאאאא זה נשבר לי מה נעשה?״ בכה לי ארי שפחד לזוז כשצנצנת הכסף שלו נשברה לרסיסים כשניסה להכניס אליה את הכסף שנתתי לו אחרי

״תעמדו רגע נעשה לכם תמונה״ היא צעקה לי מהצד השני של הגינה כשהיא רודפת אחרי כל הילדים של הכיתה עם המצלמה שלה ועושה פזצטות כדי


איך אפשר להסביר רגע כזה מזוקק של התרגשות ושל משהו חדש שאת מוציאה לאוויר העולם? אי אפשר. לא באמת. וזה לא משנה כמה פעמים בשלוש