על הספסל עם רעות בנימין

את רעות לא הכרתי, קיבלתי המלצה לארח אותה על הספסל שלי

כשביקשתי שיתייגו לי נשים מופלאות שהחיים איך לומר 

בעדינות? לא עשו להם חיים קלים. 

נכנסתי לקרוא עלייה קצת בגוגל והייתי בהלם איך אישה שעברה 

כל כך הרבה נשארה כל כך אופטימית ולא רק אופטימית

אלא גם פתחה קהילה כל כך אופטימית שמביאה

כל כך הרבה טוב לעולם הזה.

עד גיל 5 רעות גדלה באושר ובשמחה ומאז החיים כמו החיים

לא הפסיקו להפתיע אותה:

פרידה של ההורים, ניתוק מאביה, מוות של אמא, פיגוע ירי

ועוד…הם רק חלק מהסיפור של האישה האמיצה הזאת!

תלתלו לפרק וכתבו לי מה חשבתן עליו