חוץ, רכב, יום.
יולי:
אמא את יודעת שאני שונאת חורף?
איזה כיף שהשמש יצאה.
כן ממי? למה את שונאת את החורף?
יולי:
כי הגשם מרטיב אותי, ויש רעמים וברקים.
אני:
את יודעת שאני מאוד אוהבת חורף?
יולי:
למה אמא? בכלל קוראים לך אביב
אני:
כי שמש זה כיף, ויש בריכה ויש ים וגלידות
ואפשר ללכת עם קצר.
אבל בחורף? בחורף הגשם נותן לנו את המים, ממלא לנו את הים
הגשם מרטיב את האדמה ומנקה את העולם
העצים והפרחים יכולים לצמוח
ממש כמו כוכבון זוכרת? מתי הוא באמת מצא את הכוחות הפנימיים שלו
ואת האור הייחודי שלו?
יולי:
בסופה אמא, כשהיו רעמים וברקים.
אני:
נכון ממי, כי דווקא כשהגשם יורד ומרטיב אותנו,
דווקא כשיש סופה גדולה ומפחידה
אנחנו יכולים לצמוח
מבינה?
יולי:
נכון!!! אמא את יודעת שלמדנו שבלי מים אין חיים?
איזה מז שיש גשם.
אני:
נכון ממי, ואת יודעת איזה ריח אני הכי אוהבת בעולם?
יולי:
את הריח שלי אמא
אני:
כפרה על הריח הזה שלך, נכון ואחריו?
יולי:
את שלי ארי?
אני: נכון יפה שלי, ואחרי הריח שלך ושל ארי
אני אוהבת הכי את הריח של הגשם.
זה ריח של נקי.
ריח שניקה את כל הלכלוך, הרטיב את האדמה
ועכשיו? עכשיו אפשר לצמוח בשקט.
יולי:
אמא אני אוהבת גם את החורף, מתי יהיה שוב חורף?
אני:
עכשיו הזמן לצמוח יפה שלי.