3 טעויות קריטיות בהצגה עצמית:

לא להתכונן מראש על ההצגה העצמית שלך
ולא לזכור אותה בעל פה בהכרח אומר שאת כנראה תעבירי יותר מדיי מסרים.
ולאו דווקא את המסרים שאת רוצה.
בכלל בחיים זה לא דבר טוב להעביר יותר מדיי מסרים, בשום סיטואציה.

ללא ספק שלושת הטעויות הנפוצות ביותר ברושם ראשוני ובהצגה עצמית,
היא לא להתכונן מראש, גם על המילים שאת הולכת להגיד וגם לדעת לאן את מגיעה
ולא ללמוד בעל פה וכשזה קורה, מה שיגרום לי לאבד קצת מהביטחון העצמי שלי
אנחנו מתחילות להתבלבל ולהעביר יותר מדיי מסרים
ואם אני מבולבלת אז למה שמי שמולי לא יתבלבל גם הוא?

בואי נדבר על הטעות הראשונה
לא להתכונן מראש:

תחשבי רגע על הסיטואציה הבאה:
הילד שלך עשה משהו שהוא לא מקובל מבחינת החוקים בבית,
עכשיו הוא בוחן את התגובה שלך, איך את עומדת בזה?
הכל שאלה של אם היית מוכנה לסיטואציה או לא נכון?
האם זה משהו שהוא כבר ידוע מראש? שהתכוננת אליו
או מעשה שאת בהלם ממנו ולא יודעת איך להגיב?
את יודעת שאת צריכה לכעוס עליו כרגע אבל את גם בהלם
את יודעת שאת צריכה להגיד משהו אבל לא יודעת מה
וככה למעשה את מעבירה כמה מסרים בו זמנית והילד מתבלבל.
הוא קולט שאת לא מוכנה, והוא מנסה אותך שוב ושוב ושוב,
מותח את הגבולות.

עכשיו דמייני את אותה הסיטואציה רק בראיון עבודה או בפגישת מכירה.
שואלים אותך שאלה ואת? לא התכוננת אליה
אז את זורקת משהו לאויר, מנסה להיות שנונה, ואולי את מצליחה
אבל נזרקת לאויר עוד שאלה, ואת כבר לא כל כך בטוחה,
ועונה עליה ממש בקצרה.
ואולי פתאום מבקשים ממך לספר איזה סיפור עלייך
ואז את נאלמות פנייך.
ואת זורקת כל מני דברים לאויר
כמו אני אמא של, ואשתו של, ואני מאוד טובה במה שאני עושה
ואני אוהבת לעשות ….
וזאת בכלל לא התשובה שאת צריכה לענות. בסה"כ היית צריכה להתכונן
ולהגיד בקול חד וברור משפט וחצי חד ומדוייק.
ואם צלחת את זה , תמשיכי משם.
אבל תתחילי חזק.
כשאני לא מתכוננת מראש אין לי את העוגנים שאני צריכה
על מנת לא ללכת לאיבוד, ולשמור על הקו שאני רוצה

זה כמובן מעביר אותי ישירות לטעות הבאה:
לא לזכור בעלפה, מי את ומה את עושה.
תחשבי על זה, אם לא התכוננת לאן את מגיעה,
ומי האנשים החדשים שאת עכשיו מכירה
מה הסגנון שלהם ועל מה את יכולה להישאל
ואיזה סיפור את יכולה להתאים להם
את יכולה להתבלבל,,,
אבל לו היית מתכוננת מראש, עוד הרבה לפני שאת מגיעה
פשוט יושבת עם עצמך ומסכמת לך מה את עושה
כמה את שווה, ועומדת מול המראה בכל בוקר
ומרימה, לעצמך.
היית זוכרת בעלפה
זה תהליך, לדעת להגיד בקול רם את הדברים
זה לא פשוט אבל אפשרי.
וכשאת תהיי מסוגלת להגיד לעצמך את הדברים בקול רם וברור
את תזכרי להגיד אותם גם לאחרים.

הטעות הנוספת והשלישית:
להעביר יותר מדיי מסרים
אין מה לעשות הרי שזה בלתי נמנע שאם לא התכוננת ואת לא זוכרת בעל פה
שתתחילי להתבלבל, ולחפש תוך כדי את המילים הנכונות.
אני לא אומרת שזה לא יכול לקרות, גם לי, אבל ם התכוננת הרבה פחות.
כשאנחנו מבולבלות, או נלחצות אז משהו לא עובר
ויש עומס של מסרים שנזרקים לאויר
וקשה למי שמולי להבין רגע – את המסר המדויק.
תחשבי על זה אם אני מבולבלת למה שמי שמולי לא יתבלבל?
זוכרת את הדוגמא שלנו על הילד הקטן?
אז ככה!

אז מה זה אומר להתכונן בעצם?
קודם כל לדעת מי את, ומה הכישורים שלך,
מה החוזקות וכן גם מה החולשות.
להבין על מה את רוצה לשים את האור, ואיך להדגיש את זה נכון.
את חייבת לדעת בדיוק מי את ומה את שווה, וכמה.
אחר כך לדעת מי עומד מולך ומה הוא ירצה לשמוע,
הכוונה היא לא להיות מישהי אחרת, אלא להתאים
את הסיפור שאותו את מספרת.
ואז ללמוד את זה בעל פה. למה?
כי כשאת לומדת בעל פה יש סיכוי מאוד גבוה
שכשתתרגשי את לא תשכחי את הכל, ותמלמלי משהו בחוסר בטחון
אלא יהיו לך את העוגנים שמהם את לא זזה.
את תיראי מקצועית, כזו ששווה להיות לידה
כי את נראית אחת שיודעת מה היא רוצה מעצמה,לא מבולבולת ולא מתנצלת
אלא #נותנתגז על