אנחנו תמיד מתכוננות.
מתכוננות בכל בוקר ליום שעומד להתחיל
לקפה עם חברה,
לדייט עם בן הזוג.
מתכוננות לעוד יום שנגמר
כדי לשמור קצת למחר.

אנחנו תמיד מתכוננות.
מתכוננות לשיחה עם המורה,
למסיבה של הילדה,
למפגש משפחתי.
מתכוננות לארוחה של יום שישי.

אנחנו תמיד מתכוננות.
מתכוננות לפגישה הבאה,
לשיחת מכירה,
לעוד מצגת חשובה
מתכוננות ומוסיפות נתונים באקסל
ואולי גם איזו תמונה.

אנחנו תמיד מתכוננות.
מתלבשות, מתאפרות, מנסות להיות הכי יפות.
תמיד הכי מטופחות, מבושמות, אולי גם שנונות.
ולפעמים מפספסות, הזדמנויות.
עסקיות, אישיות,
הזדמנויות להגשים חלומות

מפספסות כי אנחנו לא מתכוננות.
או אולי מתכווננות?
על להגיד בקול מלא בבטחון זאת אני.
על לצעוק בקול חזק את המטרות והרצונות, שלי.
על המילים הנכונות, אלו שבונות ומעצימות, אותי.
הרי לא תהיה לנו הזדמנות שניה
לקבל איזו משרה, או לפתוח את הדלת הבאה.
ולהגיד בקול חזק כמה אני שווה.