״תמונת הניצחון שלי היא אני וכל המשפחה שלי מסביב לשולחן השבת בבית שלי בקרית שמונה,

עם כל הסלטים שאמא שלי הייתה מכינה, כולנו מאוחדים כמו שהיא הייתה רוצה״

חפצי אמרה לי רגע לפני שהסדנה נגמרה.

״אני לא רוצה לבכות” היא הוסיפה

והדמעות התחילו לזלוג מעצמן..

״תבכי אהובה שלי, זה משחרר״ אמרתי

היום, היה המפגש האחרון של הסדנה שלי

למפונות קריית שמונה.

בסדנה היו נשים מופלאות, כאלו שהשאירו מאחוריהן את הבית,

את המוכר, את הידוע, וכבר כמעט ששנה הן בונות לעצמן את העולם שלהן מחדש.

הן מלאות בגעגועים, מלאות בפחדים

אבל יותר מכל הן מלאות בתקווה

תקווה שהן עוד יחזרו הביתה ויבנו הכל מחדש

גם אם נדמה שאין עכשיו אופק.

בסדנה הייתה גם אמא שלי האלופה

וגם חצפי, חפצי היא חברת נפש שלי, כבר שנים.

את חפצי הכרתי בתל אביב, הגעתי לראיון עבודה

והיא הייתה שם המזכירה

״היי את, אני מכירה אותך, את אחות של אודי וחן״

היא קפצה עליי

״נכון, איזה עולם קטן״

וזהו מאז אנחנו תמיד כאן ושם אחת בשביל השנייה.

עוד היא אמרה לי

״אביב אני רוצה להגיד לך תודה, תודה על סדנה מופלאה,

על שהחזרת לי את המילים מאז שאמא שלי נפטרה, הן נעלמו לי,

אני לוקחת איתי את הכלי הזה של הכתיבה לכל יום, ואני אוהבת אותך״

הסתכלתי עלייה חייכתי ואמרתי לה ״ואני אותך״

׳לכתוב אותך׳ סדנת אימון אינטואיטיבית דרך כלי הכתיבה, עכשיו גם סדנאות פרונטליות!

תודה לכל מי שהגיעה ולכל מי שהסכימה להצטלם איתי למרות שהיא לא אוהבת להצטלם אתן מדהימות!