ואולי, אולי תגיע היונה עם עלה של זית
ואחריה תופיע הקשת בענן,
המבול יפסק, והשיטפון יחצה לשניים
ונעבור בו שוב, כמו אז בים סוף.
ונגיע, נגיע למקום מבטחים, שבו אין פיגועים
ואין מרצחים של ילדים והורים ואחים ותיירים.
מקום שהחיים בו יפים ואין שם שום צדדים.
לא ימין ולא שמאל
פשוט אנשים, חיים, אוהבים, שמחים.
ונקבל, נקבל את המנהיג, ונסמוך עליו שיביא לנו את עשרת הדברות ולא את עשרת המכות,
מקום שבו לא נבנה עגל מזהב,
לא נשנא איש את רעהו,
לא נתעסק בהסתה אלא רק באהבה.
מקום שנגדל בו את ילדינו לעולם שבו טוב יותר.
מקום שיש בו תקווה, הכלה, קבלה
של האחר, אבל קודם כל של עצמך,
ככה כפי שאתה.
ואולי, אולי תגיע היונה עם עלה של זית
ואחריה תופיע הקשת בענן
שתזכיר לנו את כל הרוע והטירוף שהיה כאן לאחרונה ותעשה לנו ריסטארט למחשבה.
כן, שתלחץ לנו על כפתור ההפעלה, מחדש.
כדי שנאחה את הפצעים, נחבק את החברים,
ונזכור שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו
והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.
והנה, אתמול הגיע המבול והוא תכף יפסק.
ואמן שיחצה לשניים ואמן שנעבור בו שוב כמו אז בים סוף
ונגיע, נגיע למקום מבטחים שבו אין פיגועים
ואין מרצחים של ילדים והורים ואחים ותיירים
שבו אין רוצחים, של מילים.
תאהבו, פשוט תאהבו!
ושתפו
כל הזכויות שמורות לאביב המתולתלת
אתר-אסיה