אני זוכרת את הפעם הראשונה שמישהי שילמה לי על משהו שאני יצרתי.

הרגע הזה, היה אחד הרגעים הכי משמעותיים עבורי בחיים.

הרגע הזה שבו הבנתי, 

יש מישהי שמוכנה לשלם לי על הידע שיש לי לתת לה

והיא אשכרה סומכת עליי ומתמסרת לתהליך.

ולא רק שהיא משקיעה את הכסף שלה היא גם משקיעה את הזמן שלה

שזה בעיניי הרבה יותר מחייב מכסף.

זה היה לפני 3 שנים כמעט.

הקורס הראשון שפתחתי.

אני נשבעת שאז לא ידעתי להכין מצגת בפאוורפוינט,

לא היה לי מושג מה זה זום ואיך לעזאזל אני מפעילה אותו, לא ידעתי מה זה סליקה 

ואיך אני בונה עכשיו דף נחיתה,

אבל איכשהו מצאתי את עצמי לילה אחד מתעוררת ומתחילה לכתוב.

זה היה רגע כזה שבו הבנתי מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה:

ללמד נשים להגיד "זאת אני ככה וככה אני הכי טובה"

במשך חודשיים עבדתי על הקורס הזה.

"להציג אותך"

ואז? אז הדס.

הראשונה שנרשמה, הראשונה שהאמינה בי.

 את הדס אני אזכור כל החיים ולכל החיים.

ככה קרה לי גם עם כוכבון, ערב אחד מצאתי את עצמי מספרת סיפור מהראש

לילדה בת 5.5 שלא רוצה ללכת לישון ולא השאירה לי ברירה אלא לספר לה סיפור לפני השינה.

רגע אחרי רצתי למחשב לכתוב אותו כדי שלא אשכח. 

כמה חודשים אחר כך ואחרי שהייתם שותפים לאורך כל הדרך ביצירה של כוכבון פרסמתי את ההדסטארט ופתאום התחלתי לראות את המספרים עולים. 

זה היה אחד הרגעים המרגשים בחיים שלי, הרגע שכבר גייסתי את כל הסכום, הרבה לפני הזמן 

והמספרים המשיכו לעלות. 

זאת הייתה חוויה חוץ גופית בחיי.

וזה קרה לי שוב ושוב 

הפעם הראשונה שבעל עסק שילם לי עבור שיתוף פעולה,

הפעם הראשונה שכתבתי עם מישהי את הסיפור האישי שלה,

הפעם הראשונה שהזמינו אותי להרצאה,

כל זה בזכות כח האמונה.

אבל על אמונה נדבר בפעם הבאה.

שלשום בערב קלטתי, שוב זה קרה.

לילה אחד לפני 3 חודשים, התעוררתי והחלטתי – אני פותחת סדנת כתיבה אינטואיטיבית.

הכנתי לי את הקפה שלי ב 03:00 לפנות בוקר.

התיישבתי על המחשב וכתבתי.

כתבתי את מה שיהיה כתוב בתוך המחברת

כתבתי את תרגילי הכתיבה שאתן לנשים בסדנה

וכתבתי גם את המילים של הדף נחיתה, הפעם בתוך האתר שלי.

בבוקר התקשרתי לגרפיקאית שלי ואמרתי לה

 "יאללה, לעבודה"

ואז? אז שיראל.

הראשונה שנרשמה, הראשונה שהאמינה בי.

גם את שיראל אני אזכור כל החיים ולכל החיים.

שלשום היה המפגש הראשון של סדנת הכתיבה שלי "לכתוב אותך"

רגע לפני שהתחלנו, הכנתי לי את השוקו שלי, התיישבתי ליד המחשב

הסתכלתי למעלה ואמרתי לבורא עולם "תודה"

תודה על הזכות שיש לי לעשות את מה שאני הכי אוהבת בעולם.

תודה על האומץ לבחור בעצמי ובמה שעושה לי טוב.

ותודה שאתן מאמינות בי ובמה שאני מביאה איתי בכל פעם מחדש

דיברתי על זה כאן פעם או פעמיים.

תמיד פחדתי מהקיץ של אביב.

והחיים? החיים הביאו לי את הקיץ הזה בכל מני דרכים לפרצוף,

כדי שאפסיק לפחד.

אני כבר לא מפחדת יותר, וזה הרבה בזכותכן. 

תודה!