fbpx

הספסל של אביב

״איזה חתיך! זאת אהבה ממבט ראשון״

אמרתי לה 

״הוא באמת יפה״

היא ענתה

״מתי הוא אצלי?״

שאלתי

״מחר״

׳איזה אושר׳ שמעתי אותי אומרת לעצמי

״מצוין, מחכה לו בקוצר רוח״

היא הסתכלה עליי המומה

״את לא רוצה לראות עוד משהו?״

חייכתי ואמרתי 

״לא, אני יודעת מה אני רוצה

ואני רוצה גם את השולחן״

והיא שאלה

״מה את הולכת לעשות איתם?״

״אני הולכת לצבוע את הספסל בסגול

ועל הספסל שלי הולכות לשבת נשים ולספר סיפורי חיים״

״סגול??״ היא כמעט התעלפה

ואל השיחה הצטרף הבחור מהמחסן כששמע

״את לא נורמלית, לא צובעים כזה ספסל, זה עץ טיק״

יצאתי משם מאושרת והתקשרתי לאבא שלי הנגר המוכשר

״אבא שלחתי לך תמונה תסתכל רגע תגיד לי מה אני צריכה״

ואבא שלי כמעט בכה

״אביב את לא באמת צובעת אותו בסגול נכון? חבל״

ואני עניתי

״מאפתאום חבל, הוא הולך להיות היסטרי ומותג״

״זה עץ טיק אביב, מי צובע עץ טיק?״

צחקתי ואמרתי לו

״אבא, אתה יודע שאם אמרתי שהוא יהיה סגול הוא יהיה סגול נכון?

עכשיו תגיד לי מה אני צריכה״

אז אבא שלי, שכבר מכיר אותי לקח נשימה עמוקה

כאילו שמע עכשיו מינימום איזו בשורה

בכל זאת הוא נגר מן השורה הראשונה

והוא אוהב את העץ, במיוחד אם זה עץ טיק עתיק 

״נייר שיוף 0, צבע על בסיס מים – את לא צריכה יותר מליטר,

ומברשת, תקני מברשת טובה ועדינה״

משם רצתי לטמבור וקניתי את מה שהוא אמר 

וידעתי

ידעתי שזה יהיה אחר ומיוחד

בדיוק כמו שאני אוהבת

ואיך אני אוהבת

שהדברים הם אחרים

ומיוחדים

ושונים

ואיך שכיף לי כשזה ככה

ולמרות שהשבוע ישנתי בערך שעה בכל לילה 

אני לא עייפה, אני מאושרת 

אני שמחה!

ואיזה שבוע זה היה שיאללה

שבוע שבו הגיע השיא של עבודה ועשייה כבר תקופה

והוצאתי עוד חלום שלי מן המחשבה

אל המציאות אשכרה!

בקרוב יעלה הפרק הראשון, בחיי שיש למה לצפות

יש שם מצחיק, יש שם מרגש, יש גם דמעות

וכמובן גם תקרות זכוכית שמתנפצות

ויש גם סיפורים על מה עושים ברגעים קשים ומאתגרים

ואיך אוספים את השברים ומרכיבים 

אותך מחדש – הספסל של אביב

דילוג לתוכן