״אתה תעזור לי להרים את עצמי ואני מבטיחה לך
שאני אעזור לכל מי שתצטרך אותי״
הבטחתי לאבא שבשמיים
אחרי שסיימתי להדליק את 8 הנרות של חנוכה
החנוכיה הייתה דולקת כולה ומצאתי את עצמי בוכה לתוכה.
הילדים היו אצל אבא שלהם, זאת הייתה הפעם הראשונה
שהם לא היו איתי מאז שהחלטנו על הפרידה
והייתי עצובה, כל כך עצובה.
והאנרגיה שלי גם הייתה
כל כך תקועה
פירוק של בית ומשפחה וברקע מלחמה מטורפת וחל״ת
ואין לי מושג מה אני עושה או הולכת לעשות בקרוב
ואיך אני הולכת להרים את החיים שלי
והפחד ממה יהיה עכשיו ואיך?
ואיך אצליח להחזיק אותנו?
״מבטיחה לתת מעכשיו את הזמן שלי, (כי כסף לא היה לי)
אני אלך להתנדב ואעשה שעות סיפור לילדים המפונים
ואתרום את הזמן שלי, ולא משנה כמה
עסוקה אני אהיה מבטיחה שאני
אמשיך לתת, רק תעזור לי״
המשכתי לבכות אל תוך הנרות
בכי כזה של ילדה שלקחו
לה את הבובה שהיא
הכי אהבה
זה היה הרגע שחזרתי אליו שוב, כי כעסתי מאוד אז התרחקתי
מהאמונה ומכל מה שהכרתי עד לאותו הרגע
ובאותו הרגע, התקרבתי אליו שוב.
התחלתי לדבר איתו כל הזמן
והרגשתי שהוא
מקשיב לי
אבל הוא לא רק הקשיב לי הוא גם ניסה אותי
והעמיד אותי במבחנים כדי לראות אם אני
עומדת מאחורי המילים שלי
וכשלא עמדתי מאחריהן הוא דאג לשלוח לי אזהרה
כדי שאבין ש – היי! הבטחה זאת הבטחה
ומילה שלי זאת מילה.
הנתינה מעצמי ומהזמן שלי הכניסה אותי לתנועה, לעשייה
וכשנתתי הרגשתי שבעצם אני מקבלת הרבה יותר
ופתאום גם העסק התחיל לזוז
והכל התחיל להסתדר
והתחלתי לראות ניסים קטנים קורים בדרך שלי
וסימנים קטנים וגדולים שמסמנים לי אותה
והפכתי לערוץ פתוח והסכמתי לקבל
ולהתמסר, ולהיות, ולנסות, ולשנות
ולמדתי ללכת מחדש
כמו כוכבת.
חנוכה תמיד היה החג האהוב עליי וב״זאת חנוכה״ בשנה שעברה
הדמעות מול הנרות וההבטחה לאבא שבשמיים וההחלטה
לתת מעצמי עבור אחרים כי תמיד יש מי שצריך יותר
כל אלו ועוד, עזרו לי להרים את עצמי ועדיין עוזרים
להמשיך ולעשות באמונה מלאה ולדעת
שהכל יהיה בסדר רק להמשיך
ולהיות בתנועה.
וכשיש רגעים קשים אני יוצאת אל הגינה, מרימה את העיניים למעלה
ומדברת איתו, לפעמים אני בוכה, מבקשת שידריך אותי
ושיאיר לי את הדרך, והוא? מקשיב. תמיד מקשיב.
כל הזכויות שמורות לאביב המתולתלת
אתר-אסיה