רגע לפני פסח הלכתי לקנות מזוזה חדשה.

נכנסתי לבית חב"ד ולא ידעתי שבדיוק שעת התפילה.

אני: סליחה?  אני צריכה לקנות מזוזה.

הוא: גברת אנחנו באמצע תפילה, טוב בואי נעשה את זה מהר,

איזו מזוזה?

אני: איזו יש?

הוא: מזוזה איכותית מתחילה מ 180 ש"ח

אני: 180 נראה לי אחלה, חי.

הוא: מה?

אני: 180, חי, כמו חי שקלים.

הוא מחייך חצי חיוך, לוקח את הקלף, מדביק אותו, מכניס אותו לתוך בית המזוזה, וניגש לעשות לי חשבון.

'יש לי הרגשה שאני לא הראשונה שאומרת לו את זה, וכבר נמאס לו לצחוק'

אני שומעת את עצמי.

ובינתיים, אישה מבוגרת, מאוד, בערך בשנות ה 80 המאוחרות לחייה, 

שיער קצר ולבן, עם שמלה פרחונית מקומטת קצת

נכנסת מכופפת לחנות וגוררת אחריה בקושי עגלת קניות

מסתכלת היטב על כל מה שיש ובוחרת לבסוף צלחת כסופה לברכות של החג.

היא: סליחה? כמה הצלחת הזאת עולה? 

הוא: 18 ש"ח גברת אבל אנחנו באמצע תפילה, תחכי בחוץ רבע שעה.

אני: תוסיף לי את הצלחת הזאת לחשבון בבקשה.

הוא: מה?

אני: חי שקלים. 

אני מחייכת ואומרת את זה בטון כזה של מזכירה לו שהוא לא צחק מהבדיחה שלי קודם

היא: לא אין צורך באמת.

אני: בטח שכן, ככה כשתמלאי את הברכות על הצלחת הזאת בחג

תברכי אותי טוב?

היא: שתהיי בריאה, אני לא אומר לך תודה, כדי לא לגנוב ממך את המצווה.

אני: מעולה!

הוא: 198 ש"ח גברת. לחלק לך?

אני: לא תודה.

הוא: שתזכי למצוות. הפעם הוא מחייך חיוך רחב.

אני: אמן!

מכניסה את הצלחת הענקית של הברכות לתוך עגלת הקניות שלה, אומרת לה חג שמח ויוצאת מהחנות. היא תופסת לי את היד.

היא: ילדה יפה בת כמה את?

אני: תכף 36 

היא: את יודעת, אני עיוורת בעין אחת, איבדתי בה את הראייה כשעליתי לארץ באוניה

אבל אני לגמרי יכולה לראות אותך.

עברת תקופה, חתיכת תקופה, רואים לך בעיניים ילדה.

אני: מה את רואה?

היא: מעכשיו? אני רואה רק צמיחה ילדה, לכי לפרוח, תשמחי באמת, מהלב.

אני: מתכופפת אליה עם דמעות בעיניים. קצת המומה. לא מבינה מה קרה פה עכשיו.

היא: למה הדמעות ילדה?

אני: קוראים לי אביב, ובחרת דווקא במילה לפרוח ואני אישה של מילים וזה מרגש אותי.

היא: שתהיי בריאה אביב. אל תשכחי, תשמחי מהלב.

אני: תודה רבה. תודה שהיית שליחה של אור.

היא: לא כל אחת רואה אור, את ראית. ככה זה אור רואה אור.

אני: אני יכולה לחבק אותך?

היא: בטח, חיכיתי שתבקשי.

אני: מחבקת אותה. 

היא: לשמוח ילדה לשמוח. היא לוחשת לי.

אני: מתנתקת מהחיבוק ומביטה בה רגע, גם היא עברה הרבה.

אנחנו מחייכות אחת לשניה, בלי מילים.

אני:חג שמח אה..

קולטת שאני לא יודעת את שמה

היא: קלרה

אני: חג שמח קלרה

היא: חג שמח אביב