רגע לסוכות 2026

סוכות 2026

רגע לחג,

ובדרך הביתה, לקרית שמונה, חשבתי על זה שבשנים האחרונות

חג סוכות היה החג השנוא עליי, לא תמיד זה היה ככה

אבל בחג סוכות לפני 5 שנים הבית שלי התפרק. 

אני לא מיוחדת, למעשה אחרי החגים זאת התקופה הכי 

עמוסה אצל עורכי הדין לענייני משפחה.

לקח לנו עוד שנה וחצי עד שהבנו ש – די, אבל חג סוכות נשאר

בלב שלי מאז הרגע שבו נשבר לי הלב לרסיסים.

ערב סוכות לפני 3 שנים, היה החג הראשון  שבו הייתי לבד 

בלי הילדים. וכמה שבכיתי, אני לא מיוחדת, 

תמיד החג הראשון בלי הילדים זה החג

הכי קשה, כמו השבת הראשונה

רק באקסטרים.

אחר כך, את כבר מתרגלת ואם את עושה עבודה טובה 

את גם לומדת להנות מהלבד שלך.

ואז הגיע בוקר ה 7.10.

על הבוקר הזה כבר נכתב הכל, אבל, בתוך כל חורבן הבית 

שלנו והחורבן הפרטי שלי קרה לנו גם נס גדול!

אחי, גיסתי, האחיינים והדודים שלי היו שם בתוך מקלט  

שאיכשהו פסחו עליו בנס ואני הבנתי ש:

זהו! אני מתחילה לחיות באמת

אני לא מחכה יותר לכלום!

ומאז לאט לאט אבל מהר נתתי בראש לחיים שלי

החלטתי החלטות והלכתי איתן עד הסוף

וגם אם הסתכלתי לשניה לאחור

זה היה כדי ללמוד.

אתמול, רגע לחג, 

עלינו אני והילדים לאוטו ונסענו הביתה לקרית שמונה,

בדר״כ בנסיעות ארוכות אנחנו שרים שירים,

מספרים סיפורים וצוחקים המון

אבל אתמול הייתי צריכה רגע של שקט אחרי שבוע

קצר ואינטנסיבי מאוד 

אז שמתי לי את הפלייליסט שלי ואמרתי לילדים 

שישחקו בטלפונים 

אני אוהבת לנהוג, מאוד, זה הזמן שלי עם עצמי,

למחשבות, לתובנות, להיות, למסקנות…

ואתמול הייתי צריכה רגע את עצמי

ואתמול בדרך לקרית שמונה, בשעה הראשונה של הנסיעה,

בזמן שאני נוהגת ומקשיבה לשירים 

פתאום הבנתי משהו חשוב:

עם הזמן שעבר וכל מה שעברתי מאז, אני כבר לא מספרת 

לעצמי שבסוכות הבית שלי התפרק, אני מבינה

שסוכות זה היה הרגע שהתחלתי לבנות

את החיים שלי ואת הבית הרוחני

שלי מחדש.

כי בית, הוא לא קירות עם חלונות ודלת, 

בית הוא איפה שהלב שלנו נמצא

איפה שהאנשים שאנחנו אוהבים נמצאים, 

איפה שאני יכולה להיות אני – כפי שאני.

וככה פתאום בדרך, נפלה לי ההבנה ש:

אני כבר לא שונאת את החג הזה, אני דווקא שמחה שיש לי

רגע של שקט וחופש ומנוחה

ושאני שמחה מאוד לנסוע עם הילדים לחגוג אותו בקרית שמונה

זה קצת כמו לשמוע שיר ברדיו שמזכיר לך תקופה או אדם 

שאת רוצה לשכוח וקולטת שזהו, את כבר לא 

מעבירה תחנה, להפך, 

את אולי אפילו מזמזמת עם המנגינה.

שיהיה חג של שלום!

בתמונה אנחנו מהיום – במקום הכי יפה בארץ

דילוג לתוכן