fbpx

כשיולי איבדה את מכשיר השמיעה

לפני כמה חודשים יולי איבדה את מכשיר השמיעה שלה.

ואפשר להגיד שזה היה צפוי כי כמה חודשים לפני זה

היא כבר כמעט הפסיקה להרכיב אותו לגמרי.

״אני לא מעוניינת אמא״ ו ״הוא מציק לי באוזן אמא״ 

ו ״אני ארכיב כשאני ארצה״ אלו חלק מהתירוצים 

ששמעתי ממנה במשך כמה חודשים.

באיזשהו שלב החלטתי לשחרר ולא להתעקש איתה כי ידעתי 

שזה חלק מדרכה ״לשלוט״ על החיים שלה 

שהתפרקו ברגע לכאורה אחרי ש

אבא שלה עזב את הבית.

הבנתי שהיא  עוברת עוד תהליכים אז אפשרתי לזה להיות

ולמען האמת, גם קצת לא היו לי את הכוחות 

לעוד מלחמות שגם ככה לא אנצח בהן. 

ובכלל באותה הנקודה בחיים שלי הייתי איתם רק על אוטומט, 

רק מה שחייב, כי הייתי צריכה גם את עצמי לעצמי

ולמצוא שוב את הכוחות הפנימיים שלי 

שנגמרו, זאת האמת.

ואז היא איבדה את מכשיר השמיעה שלה 

ואיפה לא חיפשנו אותו

והיה שלב שהייתי בטוחה שעוד נמצא

וגם לא הייתי מוטרדת כי 

היא שומעת באוזן ימין בצורה טובה

והיא גם ככה לא רצתה.

לפני חודשיים התחלנו תהליך של התאמה והזמנת מכשיר חדש 

יולי בחרה את הצבע שהיא רוצה והיא כל כך התרגשה.

ועד שזה יגיע, היא קיבלה מכשיר בהשאלה 

הזמנתי לה גם כמה קופסאות 

שיהיו לה בכל מני מקומות

אצלנו, אצל אבא, בתיק

כי

היא החליטה שמעכשיו היא מחזירה אותו רק לקופסא 

והיא מתייחסת אליו בצורה ראוייה.

היא כבר לא זורקת אותו בכל פינה

והיא מרכיבה אותו בשניה 

ובהתרגשות גדולה

ובאהבה.

כן כן, ככה זה בחיים,

לפעמים אנחנו צריכים לאבד משהו כדי למצוא אותו שוב

ואז אנו מעריכים את הדברים הקטנים שתמיד היו שם

ורואים את כל היתרונות שלא ראינו מלפני

פתאום אנחנו מבינים ורוצים וצריכים

ומוצאים לו את הזמן ואת הכח 

להשקיע בו עוד כמה רגעים 

מניחים בקופסא עדינה

ומתנהגים בצורה

ראויה

ולפעמים?

לפעמים אחרי שאיבדנו וכבר אי אפשר למצוא מחדש

אנחנו מבינים שזהו עכשיו הכל כבר נהרס 

ואז יש שבר גדול ואשמה ועצב וכעס 

כי אולי, רק אולי יכולנו אחרת

ואם יכולנו אז למה לעזאזל

לא ניסינו?

אל תחכו לאבד מישהו או משהו כדי ללמוד להעריך את קיומו

אל תחכו למלחמה שתפרק אתכם כדי להעריך את השלום

אל תחכו לאבד את עצמכם כדי למצוא אתכם מחדש

אל תגידו יש את מחר כי אנחנו לא באמת יודעים

תחיו את הכאן ועכשיו ותגידו תודה על שיש

ותעריכו את מי שלצידכם, תאהבו אותם 

כפי שהם ותאהבו גם את עצמכם כי

אתם ראויים וגם הם.

תאהבו!

ותזכרו תמיד שאין שום דבר בעולם שהוא מובן מאליו.

ואם צריך לעשות עבודה אז לעזאזל תעשו אותה

ותתאמצו ואל תחפשו תירוצים ל- למה לא 

תחפשו את ה- למה כן!

תמיד יש כן

דילוג לתוכן