fbpx

הרגע שאמא שלי הגיעה לסדנה

״כתבתי לך, כתבתי שפחדתי שאת תיפלי לבור שחור, 

אחרי התקופה הכל כך…מאתגרת שעברת, ועברת. 

וכתבתי שפחדתי שלא תצליחי להרים את עצמך, 

וסליחה שגם אני לא הצלחתי ממש להיות שם כמו שרציתי, 

אני לא בבית שלי, ואיבדתי את אמא שלי

ופתאום אני רואה אותך  כאן מולי, צומחת ופורחת

לי מול העיניים ואני גאה בך, כל כך״

היא אמרה לי השבוע בסדנה שהעברתי למפונות קריית שמונה.

רגע אחרי שהסתכלתי עליה ואמרתי לה

״טוב אמא, אותך אני לא יכולה לאמן כי את אמא שלי, 

את לא חייבת לספר לי למי כתבת״

עמוק בתוכי, ידעתי. 

ידעתי שהיא כתבה לי. 

אבל לא רציתי ללחוץ.

״תקומי לחבק אותה״ דרשו ממני המשתתפות האחרות

ואני אמרתי:

״רגע, אני קודם אומר את מה שיש לי להגיד״

ואז אמרתי

״אמא שלי, אני רק אומר לך שאת היית כאן בדיוק במידה שהייתי צריכה

לא פחות ואולי אפילו יותר. את תפסיקי לחשוב שאת לא מספיקה

את כל כך מספיקה, רגע לא, בעצם את הרבה יותר ממספיקה, 

את האמא הכי טובה שיכולתי לבקש ואני אוהבת אותך״ 

ורק אז קמתי לחבק אותה. 

התאפקתי שלא לבכות

והחזקתי את הדמעות 

חזק.

בכל זאת היו שם כמה נשים שבכו בעצמן 

והייתי צריכה להחזיק את התהליך

שלהן ביחד איתן.

אני תמיד מתרגשת כשאני מכירה נשים חדשות

תמיד בהודיה גדולה כשיש בחלקי הזכות לעשות את מה שאני הכי אוהבת

ולדעת שאתן סומכות עליי, שאתן מגיעות, שאתן כותבות, משתפות,

בוכות…וואוו איך אני אוהבת כשאתן בוכות.

הדמעות הן מתנה!

אבל הפעם? 

הפעם התרגשתי במיוחד.

יותר מבכל פעם אחרת. 

כי הפעם אמא שלי הייתה.

ורציתי להראות לה ש ״היי אני מסתדרת, אני כבר לא ילדה קטנה״

בפנים בלב אותה הילדה הקטנה שבי גם צעקה לה

״תראי אמא אני משפיעה, אני נוגעת בלבבות של מלא נשים, 

אני עוזרת להן להתחבר למילים ולצבעים, את לא צריכה לדאוג לי יותר אמא

את תמיד תהיי גאה בי נכון אמא?״

אבל רק הוספתי במהלך הסדנה ״ אתן יודעות? הרבה ממה שאני היום זה גם בזכותה, בזכות האמונה שלה בי, ובזכות המצלמה.

לכל מקום היא הייתה הולכת אחריי עם מצלמה לא משנה מה״

אמא שלי,

אוסיף כאן – תודה.

תודה שאת החברה הכי טובה שלי, גם כשאת לא מסכימה איתי.

תודה שאפשרת לי תמיד לחלום הכי בגדול 

תודה שנתת לי לפרוש כנפיים ולברוח לך מהבית בגיל כל כך צעיר 

גם כשהיה לך קשה לשחרר אותי שמרת את זה בפנים.

אני? לא הייתי משחררת אותי לעיר הגדולה

את אמיצה, כל כך אמיצה!

תודה שלא נתת לפחדים שלך לעצור אותי

תודה שאת אמא שלי!

דילוג לתוכן