רגע אחרי שיולי התאוששה מהניתוח, הלכתי איתה לקניון הצמוד לבית החולים. 

קנינו מלא דברים שילדות אוהבות, טושים זוהרים, עפרונות צבעוניים

מדבקות גדולות ומבריקות ויומן צבעוני עם פרווה.

ואז היא שאלה אותי: "אבל אמא איך אני אצייר בו?" 

הבטחתי לה שאני אצייר בשבילה, שאכתוב את המילים שלה, בדיוק ולא בערך.

אז כתבנו, את שקרה לה בגן, איך היא ריסקה את המרפק.

גם הלב שלי התרסק, אני זוכרת שהרגשתי איך סוחטים לי אותו כמו סמרטוט רצפה עד הטיפה האחרונה.

אני זוכרת אותי בוכה איתה, הרופאים מנסים להרגיע אותי ולהגיד שאני צריכה להיות חזקה בשבילה, ואני עניתי "אבל אני לא אמא שמפחדת להראות רגשות ואצלנו מותר לבכות!"

היה לנו שיקום ארוך לפנינו, וידעתי שהיא תצטרך הרבה חיזוקים והיומן הזה?

עשה לנו קסמים.

כתבנו בו את כל הרגעים שבהם היא זהרה והצליחה.

וציירנו, והדבקנו תמונות כדי שנזכור:

את הרגע שהיא קמה לבד מהמיטה, את הרגע שהיא הלכה לשירותים בכוחות עצמה,

את הרגע הזה שהסכימה להתקלח והתגברה על הפחד ועוד רגעים כאלו מיוחדים.

לוקחת אתכם רגע כמה חודשים קדימה, יולי מסיימת את השיקום הפיזי ונכנסת לכיתה א' אני עסוקה בטירוף עם העבודה על הספר שלי, ומפספסת שיולי קצת שיקרה.

שיקרה לי שהיא הכירה חברות ושהכל בסדר, שהיא אלופה 

והצליחה למצוא מייד את מקומה.

אבל הבטן שלי הייתה לא רגועה, כי היא הייתה לי קצת מוזרה

וצעקה יותר ממה שאני רגילה.

אז לקחתי אותה לשיחה, והיא סיפרה שהיא לבד בהפסקה.

נשבעת שהרגשתי מיד איך הבטן מתהפכת לי 300 פעמים בשניה

ואיך אני עוצרת בכח את הדמעה, כן הפעם פחדתי לבכות לידה.

למחרת ראיתי את היומן הצבעוני עם הפרווה, ונזכרתי כמה הוא עזר לי ובעיקר לה.

חזרנו לכתוב. כתבנו במשך כמה ימים, ציירנו, הדבקנו תמונות,

שאלתי שאלות וקיבלתי תשובות.

ואז קלטתי, רצתי למחשב שוב, בדיוק כמו אותו הערב כשרצתי למחשב וכתבתי את הספר.

וכתבתי.

כתבתי יומן כתיבה להורים וילדים ש – ביחד ילמדו איך להאיר על הרגעים הטובים 

עם מלא כלים – צביעה, ציור, משפטי השראה וכתיבה עם דגש על החוזקות של הילדים.

היומן מאפשר בעיקר רגע של חיבור, רגע של להסתכל בעיניים, טקס שינה של רבע שעה.

לפני שנפרדים לשינה מתוקה.

יומן שיכניס את שגרת השיתוף למשפחה ולחיים. 

כי זה כל כך חשוב להיות הורים מעורבים.

לא חייבים לכתוב בו בכל יום, אפשר גם להחליט שכותבים רק רגעים מיוחדים, או כשהם מבקשים וצריכים. אפשר לקבוע יומיים בשבוע בלו"ז ואפילו לזרום ולא להיות מקובעים.

לרכישה של יומן הכתיבה תלתלי כאן